מ"אחורי הלוח" – מורה השבוע: יגאל לינקובסקי

יגאל בן 44, מתגורר בקריית אונו (אך במקור מחדרה), התחיל את דרכו כמורה בתיכון בן צבי לפני 13 שנים. יגאל הוא בעל תואר שני בכימיה פיזיקלית מהטכניון. הוא מספר כי אביו תמיד ניסה לשכנע אותו להמשיך לדוקטורט בכימיה או לחלופין להיות עורך דין, אך אהבתו ללמד מדע הייתה חזקה יותר, ולכן בחר לשלב מדע והוראה.

לאחר שחזר מהטיול הגדול שלאחר התואר השני, עבר לגור יחד עם בן זוגו בקריית אונו ומצא משרה חלקית בהוראה בתיכון בליך הנודע ברמת גן.

כששוטט ברחבי קריית אונו על מנת להכיר אותה טוב יותר, נתקל בשלט "תיכון ע"ש הנשיא יצחק בן צבי", וחשב שאולי זה יכול להיות מקום זמני להשלים בו את משרתו החלקית בבליך, ובדיוק כמו הסלוגן: "באתי נדלקתי", בחר יגאל להמשיך וללמד רק בתיכון בן צבי, מקום שמהווה עבורו גם קהילה שבה הכיר חברים חדשים שהפכו להיות עבורו חברים קרובים מאוד.

יגאל הוא מורה ורכז מגמת כימיה בתיכון, בעבר חינך כיתות מופת ומחוננים, והיה רכז מחוננים ורכז שכבה.

יגאל הוא מורה שמאוהב במקצוע שלו, והדבר בא לידי ביטוי בתשוקה הרבה שלו בהוראה ובדברים אלה שהוא מספר.

כימיה עוסקת במדעי החומר, ואפשר להאניש אותה ליחסים בין אנשים. וזה מה שיגאל משתדל לשלב בשיעורים שלו – לגרום לתלמידים לפתח סקרנות ועניין בכימיה ולהעניק לתלמידיו ערך מוסף עם מוסר השכל שאפשר להשליך מיחסים וקשרים בעולם החומרים ליחסים וקשרים בין אנשים.

בשנים האחרונות לצד הוראת הכימיה, יגאל הוא גם מורה למתמטיקה, כתלמיד זה היה אחד המקצועות המאתגרים והמאיימים ביותר עבורו, וכיום זו סגירת מעגל בה הוא מלמד מתמטיקה ובדרכו מנסה לגרום לתלמידיו לראות את היופי שבמתמטיקה ולהנגיש להם אותה כך שירגישו פחות מאוימים ממנה. לדעתו, ללמוד מתמטיקה זה אחד האימונים הכי משמעותיים לאחד מהשרירים הכי משמעותיים בגוף האדם – המוח. חדר הכושר של המחשבה.

יגאל מאוד אוהב לטייל בעולם, בעיקר טיולי טבע, בין עמקים מוריקים לפסגות לבנות, בין נהרות שוצפים ומדבריות צחיחים ובדרך זו לפגוש ולהכיר אנשים מתרבויות אחרות השונות מאיתנו, ואת כל זה לתעד בתמונות.

יגאל הוא צלם חובב שמפתח את התחביב שלו לכדי מקצוע נוסף. צילומי נופים, צילומי משפחה, צילומי פורטרטים, צילומים אומנותיים מרשימים מאוד את העוקבים אחר פרסומיו.

הוא גם מתעד את התלמידים בניסויים שהם מבצעים במעבדת הכימיה, צילומים שזוכים בסוף י"ב לקליפ מסכם, מצחיק, מביך ומרגש שיישאר כמזכרת לחוויה הלימודית.

יגאל גם מצלם מורים, והוא מקדיש זמן איכותי ל"מורה בשבוע" באופן שמאפשר למצטלם לבטא את ייחודיותו דרך העדשה של יגאל.

תלמידים, מורים ובוגרים מספרים על איש יוצא דופן, מרתק, מעניין, נדיב וססגוני. תלמידים מספרים כי השיעורים שלו הם כמו הצגה, המורה והתלמידים הם השחקנים - מופע שתפקידו לנסות להשאיר את הצופה תמיד בקשב, תמיד מעורב – המופע צריך להיות קומי, מותח, דרמתי – כדי שכל החושים יתרגשו (עד כמה שניתן לרגש אותם במסגרת שיעור בית ספרי).

להרחיב/להעשיר את השיעורים מעבר לחומר הנלמד, לתבל את השיעורים בהומור, בעיקר בהומור עצמי, להקליל במקום שניתן, לדרוש במקןם שצריך, להתגמש במקום שרצוי ולהתעניין בתלמידים ולא רק לעניין את התלמידים, ומדי פעם לצאת ממסגרת השיעור עם סיפורים מטיולים מיוחדים במקומות מיוחדים בעולם.

יגאל ידוע גם ב"אלרגיה" שלו לאיחורים - אין דבר כזה אצל יגאל לאחר לשיעור או להיעדר משיעור מבלי לעדכן מבעוד מועד.

כמו כן, השמועה אומרת כי המבחנים שלו הם מבחנים קשים שמתחילים עם צאת החמה ומסתיימים עם צאת הנשמה.

ואיך זה שכולם מצליחים?  

בשיחה אישית קצרה שיתף אותנו בתובנות מעוררות השראה מהשנים בכיתה ובתפיסת העולם החינוכית שלו.

כמה שאלות ליגאל :

1. מה הוביל אותך לעולם ההוראה, ובפרט להוראת הכימיה והמתמטיקה ?

 בתיכון הרחבתי 5 יח"ל כימיה ו-5 יח"ל ביולוגיה. אהבתי מאוד ללמוד מקצועות אלה, מצאתי בהם עניין רב.

אימא שלי, דודה שלי וסבתא שלי היו אחיות במקצוען, וסבתא נוספת הייתה מורה. כך שכל עניין המדעים וההוראה תמיד היה סביבי.

אני זוכר שכשתלמיד כשהייתי צריך להתכונן למבחן במקצוע רב מלל, הייתי עושה משחק תפקידים עם עצמי, משחק אותה מורה מול הרהיטים בחדרי שהיו "התלמידים" ו"מלמד" אותם את הנושאים השונים למבחן, זו הייתה דרכי לשנן, לזכור ולהבין את החומר. כנראה בתת מודע זה מה שהוביל אותי למשחק התפקידים האמיתי מול תלמידים אמיתיים.

המתמטיקה היא שפת המדעים, היא כלי שימושי גם בכימיה ולכן היה לי חשוב להתעמק בה וללמד אותה היא משלימה עבורי את תמונת ההוראה שלי בתחום הריאלי וככל שאני מלמד יותר מתמטיקה ומעמיק בה יותר אני מגלה את הקסם שבה ששובה אותי עוד יותר בללמוד וללמד מתמטיקה לצד הכימיה שמשלימים בדרכם זה את זה עבורי.

2. מה אתה הכי אוהב במקצוע ?

 את התלמידים.

רציתי למצוא תחום עיסוק, ומקום עבודה שארצה לקום בבוקר עבורו, ואני בר מזל שהצלחתי למצוא את המקום הזה בחיי.

אני מתרגש כל פעם מחדש לפני כל שיעור, מתכנן אותו בקפידה ומגיע אליו עם המון רצון ללמד, לעניין, לשאול, להקשיב וללמוד ולחוות יחד עם התלמידים ובעיקר מהתלמידים.

3. מה בעיניך תפקידו של מורה בעידן הנוכחי?

 לעודד חשיבה, לעודד שאילת שאלות לצורך למידה, לעודד סקרנות להעמיק בהבנה, לעודד את התלמידים לאתגר את עצמם ולא לחשוש מקושי.

לגרום לתלמידים להניע את עצמם כלומדים כך שאני אהיה המנחה אך לא המוביל שלהם בתהליך הלמידה.

ללמוד מהי אחריות, מהי מחויבות וכיצד ניתן לשלב בין עיסוקים שונים למחויבויות שונות.

4. האם יש לך מוטו חינוכי או עיקרון שמנחה אותך?

 אין קשה – יש חדש, אין קל – יש מתורגל, אם אין מקום לטעויות – אין מקום להצלחות, כל בחירה כרוכה בוויתור על משהו אחר, לוותר לתלמיד זה לוותר עליו

4. ציטוט שנותן לך השראה?

 " אם יתמיד - אז תמיד ינצח בכול, רק אותו האחד החושב כי יכול !" (מתוך "שיר האומץ" - וולטר ד. וינטל

 " זה לא מספיק לחלום, צריך גם להזיע. מי שלא צועד בחום אף פעם לא יגיע" (מתוך השיר "להזיע" – נועם חורב)

 "עם רגליים בנעליים, עם שכל בראש – תמצא את הדרך שלך, אל תחשוש. אתה יכול ויודע, מוכן ומזומן, ואתה הוא זה שיחליט לאן". (מתוך הספר "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" – דוקטור סוס)

5. מה התלמידים שלך אולי לא יודעים עליך?

 אחרי 4 שנות שירות בצה"ל כקצין ב8200 (ולא אני לא יודע ערבית), התמודדתי לתפקיד של קצין הדרכה באותו תחום בו שירתי. לאחר מספר ימים הודיעו לי כי לא התקבלתי לתפקיד כי אין לי כישורי הוראה.

וכתלמיד בינוני בכימיה וחלש במתמטיקה - זכיתי במורה מצטיין ארצי בכימיה ארצי לשנת 2020.

6. טיפ ממך למורים אחרים?

 גם למידה ולמידה מוצלחת מבוססת על כימיה – יחסים בינאישיים בונים, חיוביים, פתוחים וכנים.

לדבר אל התלמידים בגובה העיניים, לייצר אינטראקציה בין מורה – תלמיד שנובעת מכבוד הדדי, חיבור בינאישי, התעניינות והבנה שכל תלמיד נושא מטען עימו הוא נכנס לשיעור.

כמונו כמוהם, תלמיד יכול להיכנס לשיעור עם מטען מחזק שמביא עימו מצב רוח חיובי, תקשורתיות, שיתוף פעולה והפגנת ידע אך לעיתים התלמיד יכול להיכנס לשיעור עם מטען חורג שגורם לו להיות במצב רוח ירוד, פחות תקשורתי, לא משתף פעולה, לא מרוכז ועם פערים לימודיים.

אם נהיה מספיק רגישים במובן של לשים לב (למרות הקושי בדבר) לכל תלמיד בשיעור ומעבר לשיעור, התלמיד ירגיש שהוא לא שקוף, גם כשהוא נוכח וגם כשהוא לא נוכח, זה עשוי לדרבן את התלמיד להיות מגויס יותר לשיעור, מגויס יותר ללמידה, מגויס יותר למורה ומגויס יותר להצלחתו.

תודה ליגאל על השקעה, מסירות ואמונה עמוקה בכוחה של למידה. חבר צוות כמוך הוא סיבה לגאווה.