ערב טוב, "העבר, גם הקשה ביותר, אינו מום או בושה אלא מכרה חיים" (מתוך "סיפור חיים", מאת אהרן אפלפלד)
הלילה הלך לעולמו הסופר ניצול השואה אהרן אפלפלד ז"ל. אפלפלד כובד בתארי דוקטור כבוד מטעם אוניברסיטאות שונות בארץ ובעולם, הוא חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשמ"ג, וספריו תורגמו לשפות רבות.
אמו של אפלפלד נרצחה ברחוב, מול עיניו, סמוך לבית הוריה. אפלפלד ואביו גורשו אל גטו צ'רנוביץ, ולאחר מכן נלקחו במסע רגלי ארוך למחנה עבודה בטרנסניסטריה. אפלפלד היה אז בן 8, ואביו נשאו על כתפיו. בהמשך הופרד אפלפלד מאביו, ונדד בכפרים וביערות אוקראינה. אחרי המלחמה, בשנת 1946 עלה לארץ, במסגרת עליית הנוער.
בשנת 1957 פגש שוב את אביו בישראל, לאחר שהאב עלה ארצה לבדו. על הפגישה סיפר אפלפלד: "אני רואה סולם, ועל העץ עומד יהודי זקן מאוד. אני פונה אליו בגרמנית ואומר לו: 'הר אפלפלד?' והוא יורד מן הסולם, מסתכל עלי ולא יכול להגיד מלה אחת, ורק דמעות שוטפות אותו. ובמשך יום שלם הוא לא יכול להוציא הגה מפיו, רק איזה בכי איום. הוא לא אומר לי שהוא האבא שלי, אני לא אומר לו שאני הבן שלו".
לסופר אהרן אפלפלד הייתה פואטיקה יוצאת דופן לתאר את חוויות השואה. בין יצירותיו הנכללות בתכנית הלימודים: "אביב קר", "סיפור אהבה", "קיטי" והרומן ״קאטרינה״ הנלמד לבגרות.
יהי זכרו ברוך.
שמואל אבואב
