המסע לפולין - י"ב

יצאנו למסע לפני 4 ימים, 340 תלמידים שמלווים בצוות חינוכי, צוות רפואי שהם הורים מסורים ומדריכים במטרה ברורה - לנסות להבין לעומק את מה שעומד מאחורי סיפור השואה. מי היו אותם שישה מיליון יהודים שנרצחו, איך נראתה הקהילה היהודית באירופה עוד לפני המלחמה, כיצד אנשים שרדו, ואילו תובנות אנחנו יכולים לקחת כדור ההמשך של העם היהודי ומדינת ישראל.

המסע התחיל בעיירה בנדין וקרקוב. ביקרנו בבונקר, ובבתי כנסת וגילינו את יופיה של הקהילה היהודית שהייתה ואת גורלה המר.

ביום השני והשלישי למסע ביקרנו במחנה ההשמדה אושוויץ - בירקנאו. דיברנו על המשמעות של להיות אסיר במחנה, על דילמות ערכיות ומוסריות שליוו את חיי המחנה ועל תנאי המחיה הקשים בו. ולבסוף הגענו למידז'נה - אתר צעדות המוות.

לאורך הימים ערכנו מעגלי שיח שבהם תלמידים רבים שיתפו את חברי הקבוצה בסיפורם האישי והמשפחתי בהתאם למקום שבו היינו. הכרנו עדויות חדשות וערכנו טקס "לכל איש יש שם" שבו תלמידים הקריאו שמות של קרובי משפחה שנספו בשואה.

השואה היא סיפור על בני אדם ועל האנושות, ובכל רגע אנו תוהים על טבע האדם, על גבורה מהי והחשיבות של קיומה של הקהילה.

היום הגענו לטרבלינקה. מחנה שממנו לא נותר דבר - לא צריפים, משרפות וגם לא תחנת רכבת. במקום אנדרטה בלבד המורכבת מ- 17,000 אבנים המעידות על הקהילות השונות שנשלחו למחנה, אך השקט ביער הירוק, האבנים הדוממות זעקו את הסבל והאימה ששררו במקום.

ערכנו טקס משלחתי שבו הבטחנו כי נמשיך במשימה - לעולם לא לשכוח ולעולם לא