מאחורי הלוח – מורה בשבוע נאוה ביליצקי 📙

נאוה ביליצקי, מורה לגאוגרפיה והיסטוריה, מלמדת בתיכון 38 שנה. היא אם לשלוש בנות וסבתא לשני נכדים.

מאחוריה מסלול אקדמי ופדגוגי עשיר ומגוון, למדה גאוגרפיה והיסטוריה של עם ישראל לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, תעודת הוראה ותואר שני בגאוגרפיה באוניברסיטת בר אילן.

נאוה יצאה לגימלאות ושבה ללמד מתוך אהבה גדולה למקצוע, לתיכון ולצוות התיכון.

מורים ותלמידים מספרים על נאוה כאשת אשכולות צבעונית ואנרגטית, שהופכת כל שיעור למסע מעניין. היא מאירת פנים, מכילה ובעלת סבלנות, ומצליחה לשלב בין מסירות למקצוע לבין גישה נעימה ומחייכת לחיים.

ואכן נאוה ליוותה דורות של תלמידים גם כמחנכת וכמרכזת מגמת גאוגרפיה וסייבר.

לצד עבודתה החינוכית, נאוה אוהבת ספורט, טיולים, ולומדת רישום וברידג'.

כמה שאלות לנאוה:

1. מה הוביל אותך לעולם ההוראה, ובפרט להוראת הגאוגרפיה וההיסטוריה?

 הכול התחיל מסקרנות של ילדה – אספתי בולים, חקרתי אטלסים ובלעתי בשקיקה הסברים של מדריכי טיולים. בבית שבו גדלתי, השולחן תמיד היה זירה לדיונים היסטוריים ופוליטיים. אבי, שורד שואה, ואימי שגדלה בתקופת המנדט, הורישו לי גאווה ישראלית עמוקה.

בתיכון זכיתי למורים מעוררי השראה, ובראשם המורה לגאוגרפיה שלימדה בהתלהבות מדבקת ושילבה אקטואליה בשיעורים. היא זו שהאירה את עיניי לסביבה ועודדה מחשבה חופשית. למעשה, בהוראה אני מגשימה חלום שהחל כבר בגיל 12 – לעסוק במקצוע שמשקף את הערכים שלי."

2. מה את הכי אוהבת במקצוע?

 בית הספר הוא הבית השני שלי. אני אוהבת את האווירה החברית עם המורים, אבל הרגע הקסום באמת הוא כשהעיניים של התלמידים נדלקות. כשמישהו שואל שאלת סקרנות או מעלה תובנה חדשה – הלב שלי מתרחב.

זה סיפוק אדיר ללוות תלמידים לאורך שנים, לראות אותם מתבגרים ומתעצבים, ולשמוע בוגרי בית הספר כמה הידע מהשיעורים תרם להם בשירות הצבאי.

יש משהו נפלא בעובדה שאנחנו המורים מתבגרים, אבל התלמידים סביבנו בגיל התיכון תמיד נשארים צעירים, חיוניים ומלאי שמחת חיים. האנרגיה הזו היא שומרת עלינו.

3. מה בעינייך תפקידו של מורה בעידן הנוכחי?

 תפקיד המורה עבר שינוי. בעידן הבינה המלאכותית, אנחנו כבר לא מקור הידע הבלעדי, אלא ה'מצפן' שמלמד איך לחשוב: איך לברר מידע, לשאול את השאלות הנכונות, לפתח חשיבה ביקורתית ולהבין הקשרים ומורכבות.

אני מאמינה שהמורה צריך להעניק לתלמידים ארגז כלים ללמידה עצמית מושכלת, תוך הקניית הרגלי שיח בוגרים וקשובים. בית הספר הוא מיקרוקוסמוס של החיים – יש בו לחצים ומצבים בלתי צפויים, ומורה שיודע לרומם תלמיד דווקא ברגע שבו הוא זקוק לסיוע, ממלא את ייעודו האמיתי.

4. האם יש לך מוטו חינוכי או עקרון שמנחה אותך?

 הצלחה היא תוצר של שיתוף פעולה בין מורים, הורים ותלמידים. אני מאמינה גדולה בעידוד למצוינות ודרישה מהתלמידים למצות את הפוטנציאל שלהם – כי 'לוותר להם, זה לוותר עליהם'. אבל מעל להישגים, המטרה היא לגדל אזרחים טובים שאוהבים את הארץ ובני אדם שנוהגים בכבוד זה בזה.

5. ציטוט שנותן לך השראה?

 'אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך'. פשוט וקולע. בסוף, הכול מתחיל ונגמר ביחסים בין בני אדם.

6. מה התלמידים שלך אולי לא יודעים עלייך?

 אולי קשה לדמיין את זה בשיעור היסטוריה, אבל בעברי הייתי שחקנית כדורסל בקבוצת הנערות של הפועל תל אביב! אפילו זכיתי עם נבחרת התיכון באליפות בתי הספר בתל אביב במקום הראשון במשחק שנערך בהיכל מנורה מבטחים.

עד היום אני מרגישה 'ילדה' בנשמה – כל כדור שקופץ לידי מדליק אצלי את הניצוץ, ואני הכי נהנית לשחק עם הנכדים שלי כדורגל, תופסת ומחבואים. חוץ מזה, אני אוהבת טיולים; מבחינתי כל מאמץ מאתגר בטיול נמחק ברגע שנפרש מולי הנוף של הטבע.

7. טיפ ממך למורים אחרים?

 ללמד באהבה, בלב פתוח, ותמיד לחפש את חצי הכוס המלאה. תהיו מורים עם 'עמוד שדרה' אבל גם עם גמישות מחשבתית. אל תחששו להתייעץ ולבקש עזרה מהצוות – לא הכל תמיד מצליח בסיבוב הראשון. והכי חשוב: סבלנות. הוראה היא ריצה למרחקים ארוכים, והיא הרבה מעבר לתפקיד.

תודה לנאוה על השקעה, מסירות ואמונה עמוקה בכוחה של למידה. חברת צוות כמוך היא סיבה לגאווה.