מורה בשבוע – גיורא ריינהורן

גיורא הוא מורה להיסטוריה ואזרחות, בין ותיקי המורים, 36 שנים בתיכון (39 בהוראה). לאורך השנים חינך דורות של תלמידים 33 שנים ברצף, והיה רכז היסטוריה ורכז ביטחון.

כיום גיורא, ירושלמי במקור, גר ברמת גן, נשוי באושר 42 שנה לבקי, אב ל 3 בנים: יואב, עמרי ואבנר וסבא לשתי נכדות ונכד חמודים.

בבית אחראי גיורא על הצד הגסטרונומי, אוהב לבשל בכל הזדמנות, ומשלב זאת בצפייה במערבונים מכל סוג וז'אנר. אוהב לקרא ספרי עיון והיסטוריה וספרי מתח, ובעיקר אוהב עיתונים. גיורא אינו מוותר על קריאת עיתון הבוקר. הואי מעורב רגשית בכל מה שקורה במדינה ויוצא בשמחה להפגין לקידום רעיונות שהוא מאמין בהם.

גיורא נעים מזג, אדיב, שקט עד אדיש, קר מזג ולוקח את הדברים בקלות יחסית, מתרחק מוויכוחים ועימותים, עמית נאמן לחבריו המורים, ממושמע במקומות שצריך, מכבד ואוהב את מקצועות הלימוד, בעל ידע נרחב יחסית בתחומו, ואינו חושש להביע את עמדותיו הפוליטיות.

מורים ותלמידים מספרים על האיש המעניין עם החיוך הקבוע, שאפשר לדון איתו בכל דבר ולהעמיק בכל נושא.

בשיחה אישית קצרה שיתף אותנו בתובנות מעוררות השראה ובתפיסת העולם החינוכית שלו.

כמה שאלות לגיורא:

1. מה הוביל אותך לעולם ההוראה, ובפרט להוראת ההיסטוריה והאזרחות?

 לא ראיתי את ייעודי דווקא בחינוך, אך הנסיבות ניתבו אותי לתחום: התחלתי את דרכי כבלש במשטרה, אך אחרי מספר שנים הגעתי למסקנה שהתחום המבצעי לא ממש מתאים לי, ואולי כדאי להיפגש עם העבריינים הפוטנציאלים לפני שהם הופכים לעבריינים, זאת אומרת במערכת החינוך.(ואכן, מכל מאות תלמידי ידוע לי רק על אחד שהידרדר לפשע). בנוסף החוויות שלי מהתיכון לא היו טובות במיוחד, וחשבתי שאוכל לסייע לתלמידים להפוך את הלימודים בתיכון לתקופה טובה ונעימה יותר. היות שהיסטוריה ואזרחות היו תחומים שאהבתי ולמדתי, היה ברור שאלה תחומי הדעת שאלמד. אלה מקצועות מאוד רחבים הנוגעים ברוב תחומי חיינו, כך שהיסטוריה, אזרחות וחינוך הם מקצועות השלובים ומשלימים זה את זה.

ההיסטוריה נותנת לנו פרספקטיבה רחבה להוויה שלנו כבני אדם, והיא זו שיוצרת את תחושת השייכות שלנו למקום שבו אנו גרים, והאזרחות, כפי שאני חווה את המקצוע בונה את הערכים המוסריים, האוניברסליים והדמוקרטים שאני רוצה שיהיו במדינה שלנו.

וזה מוביל לשאלה הבאה.

2. מה אתה אוהב בהוראה?

 את ההתרגשות הקלה לפני הכניסה לכיתה, את הקשר עם התלמידים את מימוש הזכות שניתנה לי להעביר אליהם את החומר דרך הפריזמה שלי ואת התגובות שלהם כשאני מראה להם את הפער בין המציאות ובין מה שאנו מלמדים, ועל הפער הזה מתנהלים חלק מהשיעורים.

אני אוהב את השאלות השונות והמשונות שהם שואלים, ובעיקר כשהם מאתגרים אותי ודורשים תשובות ברורות למצבים מעורפלים. אני אוהב לראות ולשמוע את תגובותיהם כשהם נתקלים בתובנות חדשות שאני מציג להם. אני אוהב לשמוע את התודה שלהם בסוף השיעור (תופעה חדשה ומחממת את הלב).

ואני אוהב לחוש את התייחסותם אליי, לא רק כמורה אלא כאדם על כל המשתמע מכך. אני גם אוהב לפגוש בוגרים, בדרך כלל המפגשים מרגשים.

3. מה בעינייך תפקידו של מורה בעידן הנוכחי?

 לדעתי, ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ומשתפרת, כך תפקידו של המורה מורכב וחשוב יותר. אחת המשימות היא ליצור תחושה של שייכות לתלמידים, ליצור סביבה חברתית וסביבת לימודים תומכת ונעימה, תחושה של הצלחה של כל אחד בהתאם ליכולתו. חשוב ליצור חוויה נעימה וטובה לתלמידים, ליצור רצון להצליח, לשדר רצינות פרופורציונלית בכיתה.

ומעבר לזה כיום המורה צריך לכוון את התלמידים לצרוך אינפורמציה וחדשות ממקורות מגוונים, להטיל ספק כשצריך ולבדוק את המקורות. (בשיעורי האזרחות זאת משימה חשובה ביותר).

חשוב שהמורה יהיה דמות שהתלמידים יכולים לסמוך עליה, ולכן על המורה להיות דמות אמינה ונדיבה מבחינת "נאה דורש נאה מקיים".

4. האם יש לך מוטו חינוכי או עקרונות שמנחים אותך?

 אין לי מוטו חינוכי מובהק, אך על המורה לכבד את המקצוע שאותו הוא מלמד, להתכונן בבית ולהיות מוכן ולשלוט היטב בחומר. ולא פחות חשוב, לדבר אל התלמיד בגובה העיניים, להיות צנוע ולא להתנשא מעל התלמיד. וגם כשהוא מתקשה להבין, או לא מקבל את מה שנאמר לו, אל תוותר אך עשה זאת מתוך כבוד לתלמיד.

5. ציטוט שנותן לך השראה?

 "אל תעשה לחבריך את מה ששנוא עליך", "ואהבת לרעך כמוך" - זו הדרך הנכונה, וכך אני משתדל לפעול כאדם וכמורה. ובראיה רחבה יותר "כל אדם נברא בצלם". מימוש רעיון זה היה פותר לנו הרבה בעיות.

ולא פחות חשוב: "אין לי ארץ אחרת", ולכן 39 שנים אני מורה ומחנך וחי כאן לעיתים שמח, לעיתים עצוב, אך כאן השורשים וכאן משפחתי ואני נחיה.

6. מה התלמידים שלך אולי לא יודעים עלייך?

 התלמידים לא יודעים שכבר כחבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר" בירושלים הפגנתי ב1971 בהפגנת הפנתרים השחורים נעצרתי וישבתי 8 שעות בבית המעצר במגרש הרוסים (חוויה נעימה למדי

ושאני די סנטימנטלי ומתרגש מנוסטלגייה בכלל ומשירים בפרט.

7. טיפ ממך למורים אחרים?

 יש הטוענים "שהמורה הוא שחקן בפני הכיתה". אני לא מקבל זאת, היה אתה, התנהג בטבעיות, תאמר את אשר על ליבך, והתלמידים יחושו את הכנות והאמת שלך, הם יעריכו זאת וזה יקדם את היחסים מורה: תלמיד. ועוד טיפ קטן למורה המתחיל, אל תחשוש להיות יוצא דופן, תשקיע הרבה בהכרה רחבה של חומרי הלימוד, כשהדרך להצלחה היא שיעור מעניין שמסקרן את התלמידים.

זכור: אתה "מלך הכיתה" בשיעור נצל זאת לטובה. ומדי פעם תתעלם מרעשי הרקע וההוראות וההנחיות של משרד החינוך.

**תודה לגיורא על השקעה, מסירות ואמונה עמוקה בכוחם של ערכים וחינוך.

חבר צוות כמוך הוא סיבה לגאווה.