השבוע יצאו תלמידי שכבת י"ב מחזור ס' למסע "שבילי זיכרון" ברחבי הארץ.
המסע עסק בתהליך שעברנו כעם החל מתקופת השואה, לקשיים הכרוכים בהקמת המדינה ובמשמעותה של התקומה כיום.
ביום הראשון למסע ביקרנו ביד מרדכי ודיברנו על הקהילות היהודיות טרום המלחמה, גטו ורשה, דמותו של מרדכי אנילביץ והמרד שהתחולל בגטו. המשכנו לבית העדות בניר גלים שם שמענו על תולדות הקהילה היהודית בבודפשט, ועל סיפור "בית הזכוכית" שהציל אלפי יהודים במלחמה. שוחחנו על חסידי אומות עולם, ראינו עדות בהולוגרמה, נכנסו לקרון מקורי ואף "ביקרנו" במחנה בירקנאו באמצעות משקפי VR- מציאות מדומה. שמענו את עדותם של ניצולי השואה מוגדי אונגר ושלמה המאירי ששיתפו בסיפורם הקשה והמרגש.
ביום השני למסע ביקרנו במחנה המעפילים בעתלית, עלינו על ספינת מעפילים ועל מטוס שהביא מעפילים מעיראק ודנו רבות בקשיים הרבים בהם נתקלו יהודים שרצו לעלות ארצה. נסענו לשדות ים, דיברנו על דמותה של חנה סנש ועל הצנחנים, וקיימנו מעגלי שיח על משמעותם של אומץ וגבורה במהלך המלחמה ועל יהדות וציונות כיום. המשכנו לבית העלמין בעין החורש שם פקדנו את קברו של אבא קובנר ודיברנו על משמעותה של נקמה והאם יש מקום לנקמה אז והיום.
ביום השלישי למסע נסענו לירושלים וחיברנו בין השואה לתקומה דרך השביל המחבר בין יד ושם להר הרצל. ראינו את קברו של הרצל וגדולי אומה נוספים אשר השפיעו רבות עלינו כעם וכמדינה והמשכנו לטקס סיום מסע ביער זגלמביה.
במהלך המסע דיברנו רבות על עברנו כעם יהודי, על ההווה בו אנו חיים ועל העתיד אליו אנו שואפים. הכרנו סיפורים אישיים, שירים, עדויות, דיברנו על חסידי אומות עולם, יהודים שהצילו יהודים, אנשים שפעלו רבות כדי להביא עוד יהודים ארצה, לוחמים שנלחמו ונפלו למען המדינה ולבסוף עסקנו בנו. במשמעות שלנו כיהודים וישראליים, ובתרומה שלנו למדינה ולאנושות בתור בני אדם.
*אנו רואים במסע זה קיום צו מוסרי של הנצחה והעברת לפיד הזיכרון גם לדורות הבאים* אנו בטוחים כי המשמעויות הערכיות הנובעות מסיפור השואה והחיבור לתקומה עוד יהדהדו בנו זמן רב.
"ולרגע יכולנו לנגוע בקצה הכאב האפור, והצלחנו לעלות גבוה לראות את האור"